בישראל קיימת עלייה מתמדת במודעות להשפעה חברתית, וארגונים שונים מציעים מגוון כלים ומשאבים שיכולים לסייע בהבנה וביישום של עקרונות האימפקט.

מילון מונחי האימפקט: אחד מהמשאבים המרכזיים הוא מילון מונחי האימפקט של "אימפקט ישראל", המהווה מקור חשוב להבנת המונחים והעקרונות בתחום זה.

קרן אדמונד דה רוטשילד השיקה פודקאסט בשם "דאבל אימפקט", בו ניתן למצוא שיחות מעמיקות עם אנשי מקצוע, מומחים ואנשי שטח, שמתארים את האתגרים וההצלחות בתחום האימפקט. הפודקאסט מהווה פלטפורמה מצוינת לשיתוף ידע ורעיונות מעוררי השראה.

SDG Israel שבעה עשר היעדים לפיתוח בר קיימא: האתגרים הגלובליים המוצבים לפנינו דורשים חשיבה מערכתית ושיתופית. אתר SDG Israel מפרט את 17 היעדים של האומות המאוחדות לפיתוח בר קיימא, ומדגיש את הצורך בשיתוף פעולה בין המגזר הציבורי, הפרטי והשלישי כדי להשיג את המטרות הללו.

שיתופים – קולקטיב אימפקט: ארגון שיתופים מקדם את המודל של קולקטיב אימפקט, שבו מספר גופים פועלים יחד כדי להשיג שינוי משמעותי ומדוד. מודל זה מאפשר לארגונים לשתף פעולה ולהתמודד עם בעיות מורכבות בצורה אפקטיבית יותר. ספריית הידע של שיתופים מכילה מגוון רחב של חומרים נוספים בנושא אימפקט ושותפויות. בין היתר, ניתן למצוא דוחות אחריות תאגידית, מודל הקרחון שמסביר את המורכבות של סוגיות חברתיות, ועצות מעשיות לגישה לתיאורית שינוי.

אינדקס מנהלי אחריות תאגידית: אינדקס זה מציע מידע על ארגונים ומיזמים השואפים ליישם עקרונות של אחריות תאגידית. זהו כלי חשוב למי שמעוניין לפתח שותפויות עם המגזר העסקי ולהבין את ההשפעה החברתית של הפעילות העסקית.

מאגר הארגונים של שתיל: מאגר מקיף של ארגוני החברה האזרחית הפועלים לקידום סוגיות אזרחיות וחברתיות למען דמוקרטיה, זכויות אדם, שוויון וצדק חברתי בישראל. מצוין כדי לאתר שיתופי פעולה ערכי בנושא הקמפיין.

בעשור האחרון, הפסטיבלים לקולנוע שמקדישים תשומת לב לנושאים חברתיים, סביבתיים וזכויות אדם זוכים לפופולריות גוברת. פסטיבלים אלו לא רק מציגים סרטים, אלא גם פועלים כמנופי שינוי אמיתי, תוך שימת דגש על השפעה חברתית. במאמר זה נסקור מספר אירועים בולטים ברחבי העולם, אשר מציבים את השפעת הקולנוע במרכז.

פסטיבל Movies That Matter (הולנד) – פסטיבל זה ידוע בהקרנת סרטים המדגישים נושאים של זכויות אדם וצדק חברתי או סביבתי. בנוסף להקרנות הסרטים, הפסטיבל מתמקד גם ביצירת השפעה באמצעות סרטים. הוא כולל ימים מקצועיים עם אימון ופרסים לפרויקטים המכוונים להשפעה חברתית.

Sheffield Doc/Fest (בריטניה) – אחד הפסטיבלים המובילים בעולם לסרטים תיעודיים. Sheffield Doc/Fest ידוע בתוכנית העשירה שלו לסרטים תיעודיים ובקידום דיאלוג סביב נושאים של צדק חברתי. הפסטיבל כולל שוק שבו יוצרים יכולים להציג את הפרויקטים שלהם בפני מממנים פוטנציאליים ומפיצים.

פסטיבל קאן – Marché du Film (צרפת) – בעוד פסטיבל קאן הוא אחד מהפסטיבלים הגדולים והיוקרתיים בעולם, Marché du Film הוא החלק העסקי שבו סרטים עם השפעה חברתית יכולים למצוא שותפים להפצה והזדמנויות מימון.

Impact Days בפסטיבל הסרטים התיעודיים הבינלאומי באמסטרדם (IDFA) (הולנד) – IDFA הוא אחד מהפסטיבלים הגדולים בעולם לסרטים תיעודיים. ה-Impact Days מתמקדים במיוחד בסרטים תיעודיים שמטרתם ליצור השפעה חברתית, ומציעים הזדמנויות לנטוורקינג, מימון ולימוד על קמפיינים מוצלחים להשפעה.

פסטיבל הסרטים להנעה חברתית (Social Impact Film Festival) (בוסטון, ארה"ב) – פסטיבל זה מדגיש סרטים שמטרתם להניע שינוי בקהילות. הוא מתמקד בנושאים כמו זכויות אזרח, שינויי אקלים, שוויון מגדרי ועוד. הפסטיבל כולל קטגוריות לסרטים קצרים עם השפעה חברתית, סרטי סטודנטים, וסרטים תיעודיים באורך מלא, ומהווה פלטפורמה מצוינת ליוצרים שמעוניינים לעסוק בנושאים חברתיים דחופים.

פסטיבל הסרטים הבינלאומי והפורום לזכויות אדם (FIFDH) (ג'נבה, שווייץ) – זהו אחד האירועים המשמעותיים ביותר שבהם קולנוע פוגש זכויות אדם. הפסטיבל כולל הקרנות סרטים, פורומים וימי השפעה (Impact Days), שבהם נפגשים יוצרי סרטים ואקטיביסטים כדי לדון בתפקיד הקולנוע בקידום זכויות אדם וצדק חברתי.

THE NGO International Film Festival (מלבורן, אוסטרליה) – פסטיבל זה משמש כפלטפורמה ליוצרים שמחויבים לקדם קיימות, שוויון וצדק חברתי. הוא חוגג את כוחה של הסיפוריות ככלי לשינוי, ומטפח שיתופי פעולה בין יוצרי סרטים, ארגונים לא ממשלתיים ובעלי עניין נוספים כדי להניע תנועות גלובליות לעבר עולם יותר צודק ובר-קיימא.

ועידת האקלים השנתית של הוליווד (ארה"ב) – היא אירוע חשוב שנערך בכל שנה ומטרתו לאחד את תעשיית הבידור למען פעולה משמעותית למען האקלים. הוועידה מושכת יוצרי קולנוע, מפיקים, שחקנים, אקטיביסטים ומומחים כדי לדון באתגרים האקלים הגדולים ולחקור את הדרכים שבהן תעשיית הסרטים והבידור יכולה להשפיע לטובה על המאבק בשינויי האקלים. במהלך האירוע, מתקיימות הרצאות, פאנלים, וסדנאות המתרכזות בנושאים כמו קיימות בתעשיית הסרטים, סיפורים בעלי השפעה סביבתית, ושימוש במדיה כדי להעלות מודעות ולגרום לשינוי חברתי רחב.

Climate Story Lab (מיקום משתנה) – מאורגן על ידי Doc Society, מעבדה זו מיועדת ליוצרים של סיפורים המתמקדים בשינויי אקלים. היא מקשרת בין יוצרים למפיקים, אסטרטגים ומממנים כדי לפתח את הסרטים שלהם לקמפיינים משפיעים.

Doc Edge (ניו זילנד) – פסטיבל זה מוקדש לסרטים תיעודיים וכולל פורום מקצועי שמתמקד בסיפורים עם השפעה חברתית. זהו מקום מצוין להתחבר עם קהילת הסרטים התיעודיים באסיה-פסיפיק.

Green Film Network (גרמניה) – רשת עולמית של פסטיבלים שמתמקדים בנושאים סביבתיים. פסטיבלים ברשת זו מספקים פלטפורמה לסרטים שמטרתם להעלות מודעות על דאגות אקולוגיות ולהניע לפעולה.

 פרסי SIMA (מקוון) – בשנת 2012, יוצרת סרטים דוקומנטריים ופעילת זכויות אדם עטורת פרסים, דניאלה קון הקימה את SIMA כדי לתמוך במצוינות ביצירת סרטים בעלי השפעה חברתית על ידי השקת תוכנית פרסים שנתית ופלטפורמות הפצה גלובליות המעצימות את כוחה של התקשורת לטפח עולם חופשי מדעות קדומות, אפליה ודיכוי. SIMA החלה כתחרות התקשורת הבינלאומית הראשונה והיחידה המכבדת הישגים בתחומי היצירה, זכויות האדם. כיום, SIMA היא האוצרת העולמית הנודעת ביותר בתחום ההשפעה החברתית, ומשרתת תעשיות קולנוע עצמאיות, אקדמיות וצדק חברתי גלובליות ברחבי העולם.

מפיקי אימפקט הם מומחים מיומנים שיוצרים ומנהלים קמפיינים אסטרטגיים של עשייה חברתית הבנויים סביב סרט תיעודי. מפיקי אימפקט עובדים הן עם יוצרים מתעשיית הקולנוע (מפיקים, משקיעים, מפיצים, מציגים, גופי שידור, פלטפורמות סטרימינג), והן עם הקהילה הרחבה יותר (מלכ"רים, ארגונים לא ממשלתיים, ממשלה, ארגונים קהילתיים, מוסדות ציבור, המגזר הפרטי, , גופים חינוכיים ועוד). זאת, כדי להגיע לקהל רחב, להעמיק את המעורבות שלהם בנושא ובמסרים שלו, כך שהצופים יהפכו לסוכני שינוי ופעולה. סרטים דוקומנטריים יכולים להעלות את מודעות לעוולות ולנושאים חשובים, אבל כשהם משולבים עם הנעה לפעולה, הם יכולים גם להביא לשינוי אמיתי בנושאים מהותיים.

בשנת 2018, Doc Producers Alliance ארה"ב הגדירה "מפיק אימפקט": 'מפיק אימפקט אחראי על מקסום הפוטנציאל של סרט לשינוי חברתי. התפקיד עשוי להשתנות בהתבסס על נושא הסרט ומטרות ההפצה המוגדרות, אך לרוב כוללות פיתוח אסטרטגיה, מיפוי נושאים, הנחיית BRAIN TRUSTS, פיתוח וניהול שותפויות ארגוניות, הפקת תוכן דיגיטלי ומעורבות, והערכה ומדידה של האימפקט. מפיק אימפקט עשוי גם לתאם ו/או לפקח על ההפצה הרשמית של הסרט. מפיק אימפקט עשוי למלא תפקיד גם בפיתוח תסריט ובגיוס כספים, החל מהקדם-הפקה״.

על הפקת אימפקט מנקודת מבט של מפיקת אימפקט:

מה הוא מפיק אימפקט?

מאת ארין סונרסון (קישור)

התשובה הקצרה לשאלה מי הם.ן מפיקי/מפיקות האימפקט היא שמפיקי/מפיקות אימפקט דואגים לכך שהאנשים הנכונים יצפו בסרט, ולא רק שכמה שיותר אנשים יצפו בסרט. כלומר, אנחנו מתמקדים באנשים שיכולים לקלוט את המסר של הסרט, ולא רק במספר האנשים שמגיעים להקרנה.

כשאני נכנסת לקמפיין חדש, אני מביאה נקודת מבט חדשה מבחוץ. אני מסתכלת על הסיפור של היוצרים/היוצרות מנקודת מבט של אדם זר, שמנסה לראות איזה סוג של השפעה יכולה להיות לסיפור הזה. השאלה הראשונה שאשאל אתכם כבמאים/במאיות היא: למה סיפרתם.ן את הסיפור הזה? מה היה בסיפור שכבש את סקרנותכם.ן עד כדי כך שהייתם מוכנים להישאר איתו דרך כל הקשיים, עד למקום שבו אתם נמצאים.ות עכשיו?

הסקרנות הזו היא שתניע את קמפיין האימפקט, כי המטרה שלי היא לקחת את הקהל באותה קשת (arc) של הרגשות שחוויתם.ן – מסקרנות לגבי נושא מסוים, דרך תחושת ידע, אמפתיה ואולי אף כעס, ועד לקריאה לפעולה.

ישנם מפיקי ומפיקות אימפקט שיש להם רקע בתחום הקולנוע, אך רבים מהם אינם באים מתחום זה. הרקע שלי, למשל, הוא בעבודה סוציאלית; עבדתי בתחום זה במשך כ-15 שנים בארגונים שונים שניסו לשתף פעולה למען קורבנות התעללות בילדים. זו מיומנות של חיבור בין אנשים עם מניעים או משימות שונים, ופיתוח שיתופי פעולה לקראת מטרה משותפת. מפיקי ומפיקות אימפקט אחרים מגיעים מתחומים כמו יחסים בינלאומיים, מדיניות ציבורית, פסיכולוגיה, תקשורת ציבורית ועוד. בדרך כלל, חברות ייעוץ גדולות יכללו צוותים עם רקע מגוון, במיוחד בתחום היחסי ציבור, שיווק והפצה.

מפיקי ומפיקות אימפקט עובדים במגוון דרכים – חלקם הם יועצים עצמאיים, אחרים מנהלים עסקים קטנים, וחלקם עובדים בחברות גדולות יותר. ישנם גם פעילים חברתיים או מומחים בנושאים מסוימים המשולבים בארגון ללא מטרות רווח ועובדים שם על קמפיין מסוים. אני הקמתי את העסק הקטן שלי, Third Stage Consulting, כי זה מאפשר לי להעסיק אנשים לפי הצורך בקמפיינים שונים, ואני גם עובדת עם מספר יועצים שהם מומחים בתחומים אחרים. אני רואה את עצמי כמומחית בקמפיינים ואסטרטגיה, ועבדתי על יותר מ-50 קמפיינים במהלך תשע השנים האחרונות.

אחת השאלות שאני נשאלת לעיתים קרובות היא מה ההבדל בין קמפיין אימפקט (Impact Campaign) לבין קמפיין קהילתי (Community Outreach). הדרך שבה אני רואה זאת היא שקמפיין אימפקט הוא עם "אימפקט" ב"אותיות גדולות", בעוד שקמפיין קהילתי הוא עם "אימפקט" ב"אותיות קטנות". זה בהחלט לא נועד להמעיט בחשיבות הקמפיין הקהילתי, שהוא חשוב מאוד, אך קמפיין אימפקט הוא תוכנית שמטרתה לשבש, לאתגר ולשנות רמה מסוימת של מדיניות ציבורית. קמפיינים אלה מכוונים לציבור הרחב, בעוד שקמפיינים קהילתיים מכוונים לקהל מסוים כדי לאמת את עבודתם, להגדיל משאבים וכדומה, אך הם אינם נמדדים באותה מידה כמו קמפיינים אסטרטגיים המכוונים למטרה מסוימת.

דוגמה לקמפיין חקיקתי שעבדתי עליו הוא הסרט "Almost Sunrise", שמספר על שני ותיקים שצועדים ברחבי ארה"ב בניסיון להתמודד עם ההפרעה הפוסט-טראומטית שלהם. אחת התגליות שהם עושים במהלך הדרך היא היתרונות של סוגי רפואה אלטרנטיבית, כגון מדיטציה, נשימות, טיולים בטבע ועוד. במקרה, הייתה הצעת חוק שהייתה בהליכי חקיקה במחלקת העניינים הוותיקים, שהייתה מאפשרת תמיכה כספית לרפואה אלטרנטיבית וטכניקות טיפול עצמי במוסדות רפואיים לוותיקים. שיתפנו פעולה עם המחוקק שדחף את החוק והשתמשנו בסרט כדי להקרין אותו באירועים פרטיים.

חשוב לדעת שאף מפיק.ת אימפקט אינו יכול לבצע את כל התפקידים הדרושים בקמפיין אימפקט, ולכן התחום הראשון שבו עובדים בדרך כלל הוא ניהול אסטרטגי ותכנון אסטרטגי. זהו הזמן שבו הבמאי.ת והצוות מתחילים למפות את המטרות, היעדים, לוחות הזמנים והתקציבים שלהם. התחום השני הוא ניהול יומיומי של הקמפיין, ולעיתים קרובות זה תפקיד של המפיק.ה הסרט ולא של מפיק.ת האימפקט. אך שוב, כל מצב הוא ייחודי ושונה.

לעיתים מפיקי ומפיקות אימפקט גם מסייעים בגיוס כספים, בעיקר בקרנות וקרנות יסוד, כולל מחקר וכתיבה או בדיקה של בקשות מענק. אחד התחומים המרגשים בעבודה זו הוא ניצול של הפצה, שידור והקרנות בכורה. לפעמים מפיקי ומפיקות אימפקט עוסקים בבניית קהל, ולעיתים הם מעורבים בהקמת פאנלים עם שותפים מ-NGO להקרנות ציבוריות, ואף בשידורים בטלוויזיה.

אחת השאלות שתמיד נשאלת היא האם קמפייני אימפקט יקרים. התשובה היא כמובן שזה תלוי. אבל אומר מניסיוני ביותר מ-50 סרטים, רק בקמפיין אחד היו לנו תקציבים זמינים כבר בתחילת הקמפיין. אני חושבת על הקמפיין בשלביו השונים, ובהתאם לכך על המקומות שבהם יהיה צורך בכסף. השלב הראשון הוא כמובן תכנון אסטרטגי, שבו מפתחים תוכנית אסטרטגית שמזהה את החזון, המטרות, היעדים, לוחות הזמנים, התקציבים ונקודות ההערכה. עלות שלב זה נעה בד"כ בין 2,000 ל-5,000 דולר, תלוי בהיקף ובמורכבות הקמפיין. גורמים נוספים שישפיעו על העלות כוללים את משך הקמפיין, ככל שהקמפיין ארוך ומורכב יותר, כך הוא יקר יותר.

בנוסף, יש לחשוב על עלויות נוספות כמו שכר העבודה שלכם, מה שאני בהחלט ממליצה לכם לכלול כמפיקים ומפיקות, וזה לעיתים קרובות הדבר האחרון שאנו עושים/עושות, אבל הוא צריך להיכלל, במיוחד אם אתם משקיעים זמן בעבודת האימפקט. עלות נוספת היא שכרם של היועצים שאתם שוכרים, כמו יועצים אסטרטגיים, מפיקי אימפקט נוספים, מנהלי קמפיין ברשתות חברתית, מומחות/מומחים בתקשורת, או מפתחי תוכניות חינוכיות.

יש גם עלויות קשיחות כמו נסיעות שיידרשו בקמפיין. אם יש לכם.ן מטרות בתחום החינוך ואתם.ן רוצים/רוצות להשתמש בסרט באוניברסיטאות, בכיתות לימוד וכדומה, לעיתים קרובות יבקשו מכם גרסה מקוצרת של הסרט באורך 45-60 דקות, שניתן להשתמש בה במסגרת לימודית. זה כמובן ידרוש עריכה נוספת ולכן יהיה יקר יותר.

לסיכום, עבודת מפיק האימפקט כוללת:

ניהול אסטרטגי:

הגדרת יעדי הקמפיין, מסרים וטקטיקות שינוי (מדיניות, שיטות עבודה ארגוניות וכו')

זיהוי מקבלי ההחלטות, המשפיענים,והקהלים שיכולים להוביל לשינוי

ניהול כולל של הקמפיין על כל חלקיו

גיוס מימון:

כתיבת בקשות למענקים רלוונטיים

תִקצוּב וניהול שותפויות

פנייה לבעלי עניין:

פיתוח ומעורבות של גורמים מומחים מייעצים באמצעות Brain trusts

כתיבת הסכמים על שותפים

תקשורת עם השותפים

מאת פול פאבלס, יועץ בינלאומי לפרוייקטים תיעודיים

גם אם יש לכם פרויקט אדיר, עם נושא טוב וצוות מפוצץ בכשרון, זה לא תמיד מספיק כדי לגרום לזה לקרות.

הנה כמה טיפים:

-ההגשה צריכה להיות כתובה ב"אנגלית יפה" – תרגום של דוברי שפת אם וללא שגיאות כתיב

-חלקו את הטקסט לפסקאות כדי להקל על הקריאה

-KEEP IT SIMPLE – אל תאריכו במילים שלא לצורך. הימנעו מחזרות מיותרות ואל תשתמשו במילים מפוצצות שלא אומרות כלום

-תדגישו את ה access המיוחד שיש לכם לאדם / לסיטואציה

-תארו באופן ברור את ההתחלה האמצע והסוף של הסרט

-אל תחזרו על הסינופסיס בתיאור הפרויקט

-התמקדו בסיפור כולו ואל תתארו סיטואציה אחת מהסרט

-תיאור הפרויקט חייב להכיל את הרעיון של הסרט, הסגנון שלו, הדמויות הראשיות ומידע בסיסי על ההפקה

-אם הנושא מתאים – נסו לשלב הומור בהגשה

-תארו במשפט מה התוכנית הכלכלית של הסרט – מה התקציב הכולל, כמה כבר מושקע בפרויקט (מי המשקיעים) וכמה כסף עוד נשאר לגייס

-אל תשתמשו בתמונות / וידאו לא טובים, עדיף לא לשים כלום אם אין משהו טוב

-כדאי לקחת לתשומת הלב שקוראי הצעתך נחשפים למסה עצומה של הגשות ותכנים טקסטואליים. לכן בחירת הטון וסגנון הניסוח חשובים ביותר

"Very often the titles of the films are not clear or not strong enough. If you have a good title it immediately leads you somewhere!”

Iikka Vehkalahti, former commissioning editor for YLE TV2 Documentaries in Finland

להרחבה, בקישור הבא ישנה מצגת מאת פול פאבלס:

Turning words into money – The art of writing a convincing documentary proposal/Paul Pauwels

הפיץ' הוא ההתחלה של ההרפתקה, לא סופה. פיץ' מוצלח לא בהכרח מסתיים ביציאה של הסרט להפקה. ומצד שני, אין משמעו של פיץ' גרוע בחיסולו של הפרוייקט. לימדו מהטעויות שלכם, על מנת להשתפר בפיץ' הבא.

שימו לב שישנם שני סוגים של פיצ'ינג:
פיץ' מובנה: אירוע מאורגן, עם כללים ברורים לכל המשתתפים. הקהל שלכם קשוב, וממתין להיות משוכנע.
פיץ' "החיים עצמם":
א. פגישה אישית עם מקבל החלטות לפיץ' פרטי
ב. פגישה ספונטנית עם מקבל החלטות והזדמנות בלתי צפויה לפיץ'
ג. הזמנה של מקבל החלטות לבוא ולהציג בפניו פרוייקטים
במקרים הללו הכללים פחות ברורים, אבל צריך להיות מוכנים לעשות פיץ' ולהרשים גם בסיטואציות לא צפויות.

כדאי להיות מודעים לכך שיש מקורות פיננסיים מגוונים ושלא כל פרוייקט מתאים לכל מממן: רשתות שידור, מימון ציבורי, משקיעים פרטיים. הנימוקים והפיצ'ינג לכל גורם עשויים להשתנות בהתאם לנמען, והטקסט עשוי להשתנות בהתאם.
השתדלו לא להתייחס לסדנאות פיצ'ינג כאל כיתת לימוד לצורך שינון, אלא כדרך לחלוק את ניסיונכם והמידע שצברתם. לימדו מאחרים וצפו מהם ללמוד מכם. בסופו של דבר, כולם יוצאים נשכרים אם סרטים דוקומנטריים טובים יותר יופקו וישודרו. הצלחתי היא גם הצלחתך ולהיפך.
במקרים רבים, הפאנליסטים של הפיצ'ינג אינם מקבלי ההחלטות האמיתיים. עליהם לחזור לארצם ולהציע את הפרוייקט לעמיתיהם. למעשה, הם הופכים לסנגורים שלכם. עיזרו להם ע"י כך שתתנו להם את האינפורמציה המדוייקת ביותר.
אל תהפכו ל"כרישי פיצ'ינג". אם אינכם רוצים מימון רק לסרט בודד, עליכם ליצור מערכת יחסים טובה להמשך עבודה משותפת. מקבלי ההחלטות הם השותפים שלכם, לא פרה חולבת.
במקרים שיש בהם תרגום סימולטני, אל תדברו מהר מידי. אחרת התרגום לא יהיה מדוייק וייעשו טעויות. כדאי לתת למתרגמים מראש מסמך עם נקודות שתעלו בפיץ'. כך הם יעקבו אחריי דבריכם וגם לא יטעו בשמות של אנשים ומקומות, שבדר"כ עולים בפיץ'.

מעקב (follow up) הוא חשוב ביותר. שמרו על קשר עם מקבלי ההחלטות שהראו עניין בפרוייקט! דווחו להם על התקדמות הפרוייקט. עם זאת, אל תלחצו מידי. אל תהיו "קוץ בתחת", מהסוג שמפציץ בשיחות טלפון ו/או מיילים.
אם אתם מצליחים להשיג עסקת קופרודוקציה, עליכם לשמור על קשר אפילו הדוק יותר ולשמור על יחסים מצויינים עם מקבל ההחלטות. דווחו להם על כל שלב בהפקה. הם חלק מצוות ההפקה, התייחסו אליהם בהתאם.

איך לעורר את תשומת ליבם של עורכי התוכן?
בפגישתכם הראשונה, תנו להם פלייר מעוצב למשעי, לשלב הבא, הכינו מראש הצעה כתובה וערוכה היטב. שני האלמנטים האלה הם כרטיס הביקור שלכם. זה הדבר הראשון שמקבל ההחלטות יקבל מכם, הקפידו להשאיר רושם ראשוני טוב.
קטע מהסרט/טריילרים:
היו ביקורתיים. קליפ יכול להציל או להפיל את הפיצ'. לפני שאתם מראים את הקטע בפיץ', הראו אותו לאחרים. בידקו מראש באיזה פורמט ניתן להקרין את הקטע, ונסו לבחור בפורמט האיכותי ביותר, הכינו את עצמכם מראש לאפשרות שמשהו ישתבש ולא יוכלו להקרין את הקטע. אלמנטים נוספים: השתמשו בדמיון ובתעוזה והפתיעו אותנו

אילו אלמנטים לשלב בפיץ' בע"פ ומה לכתוב בהצעה המוגשת?
וודאו שהאינפורמציה שסיפקתם בע"פ והמידע שכתוב בהצעה מוגשות בצורה שונה ואל תתנו את כל האינפורמציה בבת אחת: אם הם שומעים את מה שכבר קראו, הם לא מקבלים כל מידע חדש, והם עשויים להשתעמם, לאבד עניין, או להפסיק להקשיב ואז לפספס מידע הכרחי שהוספתם. שמרו כמה הפתעות בשרוול, וחישפו אותן בפרזנטציה עצמה.
ה-layout מאד חשוב. אל תהססו להתייעץ עם מומחה בעניין. השתמשו בכותרת גדולה ונסו להשתמש בשפה חזותית נאה ואסתטית שמשקפת את הסגנון והתחושה של הסרט.

ייתכן שתצטרכו שני מסמכים בזמן הפרזנטציה: מסמך קצר ומתומצת. זה ישמש כ"פרסומת" לסרטכם. על הסינופסיס להיות קצר ומשכנע. מסמך נוסף, מעט יותר מפורט המכיל אינפורמציה אודות הפרוייקט והחברה. במסמך זה יופיע הטריטמנט בנוסף לסינופסיס, וכן תיאור של אופי הפרוייקט: סגנון ויזואלי, שימוש בסאונד, קצב ומקצב, ראיונות או היעדרם, וכל מה שאתם חושבים שיגרום למקבל ההחלטות להבין יותר את ההצעה. אל תשכחו להוסיף לשני המסמכים האלה פרופיל של החברה, אבל אל תספרו את קורות חייכם! מסרו רק אינפורמציה רלוונטית. מקבלי החלטות הם אנשים עסוקים, ואין להם המון זמן לקרוא. בקורות החיים: קצרו ככל הניתן ודיבקו רק בעובדות החשובות.
*שימו לב שהאינפורמציה ההכרחית עליכם (שם החברה כתובת, טלפון, פקס ואי מייל) נמצאת על הנייר. במקרים רבים, המידע הזה נשכח.

תקציב
כיתבו מקסימום של 10 שורות תקציב, ופשטו אותו ככל הניתן:
זכויות ופיתוח
עלויות פרה-פרודקשן
עלויות הפקה: צוות- ציוד- נסיעות
עלויות פוסט-פרודקשן
במקרים רבים, מקבלי החלטות לא יקבלו עלויות יחסי ציבור ושיווק כחלק מהתקציב.

איך לעשות פיץ'?
* אל תהססו להביע את ההתלהבות והתשוקה שלכם.
* הכינו שיעורי בית. נסו לגלות מי יהיה נוכח בפיץ' ועל אילו משבצות שידור הם אחראים. השתמשו ב EDN TV-Guide לקבל את האינפורמציה הזו.
* שפת גוף היא חשובה, ודאו שמקבלי ההחלטות רואים אתכם וזוכרים את פניכם.
* בדרו את הקהל! הם יודו לכם. לשמוע הרבה פרזנטציות יכולה להיות חוויה מתישה ומשעממת. גרמו לכך שהפרוייקט שלכם יבלוט מעל האחרים.
* נסו למצוא משפט פתיחה טוב. הפתיעו את המאזינים, תפסו אותם לא מוכנים.
* במקרים רבים, אתם בוחרים אם לשבת או לעמוד. לעיתים, עדיף לעמוד כי זה מקל על הנשימה.
* שימו לב לידיכם! כשאנשים מתרגשים הידיים נוטות לקבל חיים משלהן. זה עלול להסיח את דעתם של השומעים.
* דברו חזק וברור. נסו לגלות איך המיקרופון משפיע על קולכם ואל תפחדו להשתמש במיקרופון לטובתכם.
* אתם מדברים אל אנשים. הסתכלו להם בעיניים.
* הימנעו מאמירות סתומות ללא סוף ברור. הם מעניקים רושם לא רושם ועלולים לגרום לכם להראות לא מפוקסים. הימנעו באמירות שליליות: אל תגלו לקהל, מה אתם לא מתכוונים לעשות
* השתמשו במסמך נקודות דיבור והתאמנו עליו. מבנה הפיץ' צריך להיות ברור וטבוע בראשכם, אבל אל תלמדו את כולו בע"פ – כך תימנעו מפיץ' סטרילי. הומור תמיד עוזר, אבל רק במידה הנכונה. אל תהפכו את הפיץ' למופע סטנד-אפ
* אל תרחיבו בדיבורים. שימרו על פשטות. יהיו לכם פגישות אישיות אח"כ, שם תוכלו להרחיב
* לעולם אל תיכנסו לעימות בזמן הפיץ'. הציגו את עמדתכם ונמקו אותה, אך אל תיכנסו לעימות מילולי. לא תרוויחו מכך דבר, וזה יעכיר את האווירה. המנחים שם כדי לעזור לכם להימנע מלהגיע לסיטואציות כאלה.
* אם יותר מאדם אחד מדבר בפיץ', שימו לב למה שהאדם שלא מדבר עושה ואומר. הראו לקהל שאתם צוות
* אם אתם משתמשים בעזרים ויזואליים, ודאו שהם מתאימים למה שאתם מדברים עליו, אחרת הקהל יאבד אתכם, והפיץ' יאבד מכוחו. היזהרו ממצגות פאוור פוינט, הן אינן בטוחות!
* עיזרו לעורכי התוכן להבין לאיזה סרט אתם מכוונים. עליכם לדעת לאיזה קהל אתם מכוונים.
* תזמון הוא הכל בחיים. שימו לב לשעון, כדאי שלא תאלצו למהר בדבריכם לקראת הסוף. התאמנו על הפיץ'. השתמשו במראה. זה נראה מגוחך, אבל זה עוזר להשתלט על הגוף ולשמור על זמנים.

תוך הרצאתו של פול פאבלס, מנטור של יוצרים דוקומנטריים

מה?

הסיפור
ספקו תיאור ברור ופשוט של הנושא. על מה מדובר? ספרו בבירור על מה הסרט והשתמשו בשם הסרט כמה פעמים במהלך הפיץ' עצמו.
אל מי אתם מכוונים? מיהו קהל היעד?
הגישה
גישה דרמטית: איך אתם מתכוונים לספר את הסיפור?
גישה ויזואלית: איך הסרט ייראה?
הפרוייקט
מהו פורמט צילום?
סרט בודד או חלק מסדרה?
מהו הז'אנר?
מה אתם מחפשים?
פיתוח?
קופרודוקציה?
השלמה לצורך פוסט פרודקשן?

היכן?
היכן הסרט מתרחש?
מהם הלוקיישנים?

למה?
למה שיתמכו דווקא בסרט שלכם? מה מייחד אותו מהפרוייקטים האחרים ולמה שקהל בינלאומי יתעניין בו?
מוטיבציה: למה אתם מוכרחים לעשות את הסרט הזה? ולמה לך או לבמאי (או לחברה) יש את הזכות לעשות אותו?
למה יש צורך בסרט הדוקומנטרי הספציפי הזה? מה מייחד אותו – הנושא? הסיטואציה? דרישה של השוק או הזדמנות? סיבה אחרת?

מי?
מי הצוות שאחראי על הסרט? מפיק ונסיון קודם שלו, במאי ונסיון קודם שלו, צלם ונסיון קודם שלו, אחרים ונסיון קודם שלהם.
מי יופיע בסרט, מלפני המצלמה? למה אתם חושבים שהם יתרמו לסרט? מה מייחד אותם?

מתי?
לוח זמנים: הכנה לצילומים, צילומים, פוסט פרודקשן, תאריך השלמת הסרט.
מהו הסטטוס הנוכחי של הסרט? תארו את מצב התקדמותכם מבחינת פיתוח ומבחינה כספית.

מי משלם?
ציירו תמונה ריאליסטית של התקציב. אל תפריזו או תחלמו, אלה לא הזמנים המתאימים לכך.
הציגו מבט על ריאליסטי ומובנה של התומכים הפיננסיים שלכם. למשל, מהי הסיבה שבחרתם את השותפים הפיננסיים שלכם?
ציינו מה מצב ההפקה, כולל אם יש גוף שידור, או אם ישנם גורמים נוספים שקיבלתם מהם "כן".

מה להוסיף?
מכתב כוונות או כתב התחייבות.
חוזים, אם ישנם כאלה שכבר נחתמו.
תמונות או מפות רלוונטיות.
הסכמי הפצה.

מאת פול פאבלס, לשעבר מנהל ה EUROPEAN DOCUMENTARY NETWORK – רשת מפרה של קשרים ומידע בקרב אנשי הסקטור הדוקומנטרי.